רכוש משותף בבית משותף
ההגדרה של רכוש משותף עוגנה בחוק המקרקעין שמחלקת את הרכוש בבית משותף לשני סוגים פרטי ומשותף.
רכוש משותף יכול להיות רכוש, שמשמש את כל בעלי הדירות או חלקם (לפחות שתי דירות) , כמו למשל מקלט משותף או חדרי מדרגות, מעליות, מתקני הסקה, גגות, מתקנים המיועדים לשמש את בעלי הדירות וכו’.
לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף.
ככלל גודלו של החלק ברכוש המשותף הוא כגודל הדירה ביחס לדירות אחרות בבית המשותף אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
משמעות המונח “בלתי מסוים” היא שהרכוש המשותף בכל סנטימטר שלו, מחולק לבעלי הדירות על פי חלקם היחסי. לכל בעל דירה יש בעלות על כל חלקיק מהרכוש המשותף ולא ניתן להצביע על החלק שלו ולתחום אותו.
לדוגמא החלק היחסי בגג בניין משותף משתרע באופן בלתי מוגדר על פני כל שטח הגג. כלומר, בכל חלק של הגג יש לדייר את חלקו היחסי וכך לגבי זכויות בנייה על הגג, אם יש כאלה.
רכוש משותף יכול להיות חסר נגישות לבעלי הדירות, שכן הוא יכול להימצא גם בתחום דירה מסוימת כמו למשל החלל מתחת לגג הרעפים של דירה מסוימת, או צינורות משותפים של חשמל, מים, גז , ביוב שעוברים בתוך דירה מסוימת.
עסקה בדירה תחול גם על החלק השייך לה ברכוש המשותף , ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה או ההפך.
השתתפותו של בעל הדירה בהוצאות השוטפות של הבניין יחושבו לפי חלקו ברכוש המשותף. לרוב, בעלי דירות אשר בבעלותם זכויות גדולות יותר ברכוש המשותף יישאו בנטל הוצאות יתור גבוהות לצורך תקינותו של הבניין .
קיימים מצבים שבהם בהסכמת בעלי הדירות חלק מסוים מהרכוש המשותף מוצמד לאחת מהדירות, במקרה כזה הוא מפסיק להיות חלק מהרכוש המשותף והופך להצמדה לדירה ספציפית. דוגמא לכך גג רעפים מעל דירה מסוימת שבמקורו הוגדר כרכוש משותף אך בפועל הוא יכול לשמש רק הדירה שמתחתיו. בעלי הדירות שיש להם חלקים בלתי מסוימים בחלל הגג יכולים לוותר על זכותם ברכוש המשותף בחלל הגג לטובת הדירה הספציפית ובכך להפוך אותו לרכוש שהוצמד אליה.